<h1>התרומה סימנים רי"ח—רי"ט</h1>
<h2>דף יב:</h2>
לא יקרא לאור הנר. אמר רב אפילו גבוה שתי קומות. מיהו תנאי נינהו פרק שואל (קמ"ט) במלתיה דרבא ואעפ"כ נראה דהלכה כרבא דאסר הכא אפי' גבוה הרבה. פסק אם כן נראה דאסור לקרות לאור הנר בשבת ביחידי אבל שנים קורין. ודווקא קורין בענין אחד דהאי מדכר לחבריה אי בעי להטות הנר אבל אם השנים רואין בספר בשני מקומות אסור. כדתניא לא יקרא לא לאחד ולא לשנים ומוקי לה בקורין בשני ענינים אמר רב המנונא ובאור המדורה אפי' עשרה קורי' אפי' בענין א' אסור לקרות דקל יותר לנגוע ולנענע הלפידים. וביום הכפורים רגילין לומר סליחות ותפלות לאור הנר וגם קורא יחידי בספר. התם אימת יוה"כ עליו וגם אימת צבור וגם צורך שעה להרבות תחנונים. אבל ליל יום טוב שחל להיות בשבת אין החזן או' מעריב ופיוט לאור הנר בתוך המחזור ביחידי שאין כל כך צורך שעה ודוחק לומר פיוט. אמר רבה בר שמואל אבל מסדר ראשי פרשיות מריץ בפיו ראש כל הפרשה ביחידי בספר לאור הנר ומתוך שראש פרשה שגורה בפיו הוא נזכר בכולה. וכן הדין בשליל של פסח חל לבא בשבת וחפץ לומר הגדה לאור הנר ביחידי אל יקרא לבדו אלא קורא אחר עמו בספרו. ולעיוני איש או אשה עמו (טור ער"ה וב"י שם) מי שאין יודע כלום לא יועיל ואם בעיוני ראש כל פרשה ופ' יודע לגמור כולה בחוץ טוב הדבר כדפרישית.
